מהו תומך החלטות?

מודל משפטי חדש שפרץ דרך בפסיקה הישראלית  בשנת 2015 ועוגן בתיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות אשר אושר ביום 29.3.16.

מינוי "תומך החלטות" משאיר למעשה בידי הנתמך את השליטה המלאה על אורח חייו, איכותם ורווחתם, מעצים מחזק ומעניק בטחון ועצמאות בד בבד עם מתן תמיכה, ליווי וסיוע בשונה ממינוי אפוטרופוס, שנוטל מהאדם את החירות לקבל החלטות על גופו ו/או רכושו (סעיף 67ב לחוק).

התיקון לחוק מחייב את ביהמ"ש לשיקול מינוי "תומך בקבלת החלטות" לפני הליכה למסלול של אפוטרופסות.

מה תפקידו?

תפקיד "תומך ההחלטות" אינו לקבל החלטות במקום  הנתמך, אלא לסייע לנתמך בקבלת והבנת מידע, הבנת החלופות העומדות בפניו, סיוע במימוש החלטות ומיצוי זכויותיו לרבות, כלפי צדדים שלישיים. תקנות שיותקנו לחוק עתידות לקבוע בין השאר, מי רשאי להתמנות כ"תומך החלטות", ההכשרה נדרשת, חובות ואחריות, מתי מסתיימת התמיכה, התקשרות בתמיכה באמצעות הסכם ועוד.

האם ניתן כיום למנות "תומך החלטה"?

התיקון לחוק בנושא זה ייכנס לתוקף בחודש אפריל 2018. יחד עם זאת, בתי המשפט כבר ממנים "תומכי החלטה" מכוח סמכותם הכללית לנקוט באמצעי שמירה הנדרשים לפי סעיף 68.

פסק הדין ראשון בנושא ניתן בחודש אפריל 2015 בביהמ"ש לענייני משפחה בחיפה. ביהמ"ש נעתר לבקשת קשישה הסובלת ממחלת אלצהיימר מתקדמת ומינה את חברתה הקרובה כ"תומכת החלטה" עבורה לתקופה של 6 חודשים במהלכם היא תסייע לה, תקבל הדרכה אחת לחודש ותדווח באם תחול התדרדרות במצבה. ביהמ"ש קבע יש לאמץ המודל שמשמעו "להיות עם ולא במקום" המעניק אוטונומיה למבקשת, מכבד את כבודה ועצמאותה תוך הגנה מידתית כך, שלמבקשת נתפרה "חליפה אישית" התואמת את צרכיה והיא זוכה לליווי אישי וצמוד.

פסק דין נוסף ניתן בחודש יולי 2015 בביהמ"ש לענייני משפחה בנצרת. נדונה בקשה למינוי אפוטרופוס לרכושו של אדם ערירי הסובל ממחלת נפש, התקשה לנהל את ענייניו ועלה חשש לניצולו הכלכלי. ביהמ"ש מינה את עוה"ד ששימשה כאפוטרופא לדין לאדם בדיון המשפטי, על מנת מחד, למזער ככל ניתן את הפגיעה ברצונו לנהל את ענייניו הרכושיים בעצמו ומאידך, לקבל ליווי ותמיכה לתקופה קצובה, שיהיה בהם כדי לשמש הכוונה עבורו לניהול כספיו ורכושו באופן עצמאי בעתיד.  המינוי ניתן ל 4 חודשים במהלכם הומלץ לנתמך ע"י ביהמ"ש להישמע להנחיות "תומכת ההחלטה", הגם שאינו מחוייב, ועליה לדווח לביהמ"ש במקרה בו הנתמך מסכן את עצמו ו/או רכושו או אינו מסוגל לנהל ענייניו וזקוק לאפוטרופוס.

פסק דין מעניין נוסף ניתן בביהמ"ש לענייני משפחה בנצרת בחודש מרץ 2016, בו הורה ביהמ"ש על מינוי שתיים מתוך חמש בנותיו של איש עסקים "כתומכות החלטה" לתקופה של 5 שנים על רקע מצבו הרפואי והקוגנטיבי שפגע בתפקודו. ביהמ"ש לקח בחשבון במכלול שיקוליו, כי האב יתקשה להמשיך לחיות ולתפקד בידיעה שמונה לו אפוטרופוס, מלבד אהבתו את החיים ומשפחתו חשובים עבורו כבודו, שמו וחתימתו לכן יש למזער הפגיעה ולאפשר לו להמשיך לשמר רמת תפקוד כלשהיא שתיתן לו טעם להמשיך בחייו. בנותיו "תומכות ההחלטה" חויבו לנהוג בהתאם לרצונות, העדפות ובחירות האב, בידיעתו והסכמתו, למעט אם מסכן עצמו או צדדים שלישיים ונקבע שחתימתו תחייב משפטית רק בצירוף חתימת אחת מ"תומכות ההחלטה".

דעה אישית

מודל זה נוצר למטרה ראויה של שמירה ככל הניתן על כבודו של האדם, חירותו ורצונו, בעת שהגיע למצב בו מתקשה ואינו מסוגל בכוחות עצמו לדאוג לענייניו, על פני מינוי אפוטרופוס שייטול ממנו חירותו הבסיסית והחופשית לקבל החלטות בענייני גופו ורכושו. מינוי "תומך החלטות" יתאים יותר במקרים בהם האדם כשיר מספיק ובעל מסוגלות להבין ולקבל החלטות בענייניו אך זקוק להנגשת מידע עבורו, ליווי, תמיכה וסיוע לעומת מקרים בהם מסוגלות מעין זו אינה קיימת כלל ובלתי נמנע למנות אפוטרופוס.

יחד עם זאת, המודל בתיקון החוק הותיר פתח לסוגיות שיידרשו דיון ומענה כדוגמת: האם ניתן להגדיר למי ימונה "תומך החלטות" ומי זקוק ל"אפוטרופוס" בפרט במצבים גבוליים, פיקוח על "תומך ההחלטה", האם יידרש להגיש דו"חות ודיווחים כמו אפוטרופוס, היקף חובותיו התחייבויותיו ואחריותו כלפי הנתמך, האם רק בן משפחה יכול להתמנות או גם גורם חיצוני, האם יהיה זכאי לשכר טרחה, ועוד כהנה וכהנה שאלות שיתכן ויקבלו מענה בתקנות או בפסיקה.